התיישנות שיקים בישראל 2025 – חוקים וטיפים חשובים

התיישנות שיקים במדינת ישראל

באופן עקרוני, במדינת ישראל כלל האצבע הוא כי יש להפקיד שיק בתוך חצי שנה מהמועד המצוין בו.
לעיתים נכתבת על השיק הוראה לפיה יש להפקידו בתוך תקופה קצרה יותר. כאשר אי עמידה בפרק הזמן המדובר, מאפשר לבנק ממנו נפדה השיק לעלות טענות כנגד כיבודו.

השיק עצמו אינו מתיישן בפרק זמן זה, אך בפני מחזיק השיק עומדות מספר אופציות בנסיבות אלו, תחילה לדרוש מהבנק אישור לפרעון ממושך של ההמחאה וזאת בכדי שהבנק יכבד אותה בכל זאת. ובאם הבנק אינו מסכים לכך מחזיק השיק יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך מימושו.

כאשר ההתיישנות של השיק מתקיימת שבע שנים ממועד הפרעון המצוין על השיק.
ליתר דיוק, תיק הוצאה לפועל ניתן לפתוח גם לאחר תום שבע השנים, כמובן שפותח תיק ההוצאה לפועל במקרה זה יצטרך להדוף טענות התנגדות המבוססות על התיישנותו של השיק – טענה אשר ברוב המקרים תתקבל והתיק יסגר בעטיה.

מגמות עדכניות בשימוש בשיקים (2025)

בשנים האחרונות ניכרת ירידה מתמשכת בשימוש בשיקים כאמצעי תשלום יומיומי, בעיקר עקב המעבר לאפליקציות תשלום, העברות בנקאיות מיידיות ושימוש בכרטיסי אשראי. עם זאת, עדיין יש מגזרים ועסקים בישראל שנשענים על שיקים – במיוחד בעסקאות נדל"ן, תשלומים לעסקים קטנים, ביטחונות וחוזי שכירות. עובדה זו הופכת את נושא ההתיישנות לרלוונטי, שכן גם אם השימוש ירד, היקף הכספים הנע דרך שיקים גדול וטעויות עלולות לעלות ביוקר.

טיפים פרקטיים לניהול שיקים ב־2025

• לבדוק מול הבנק – חלק מהבנקים מאפשרים להפקיד שיקים דיגיטלית דרך אפליקציה, מה שמונע עיכובים ומקטין את הסיכון שיתקרב מועד ההתיישנות.
• לעקוב דיגיטלית – מערכות הנהלת חשבונות מקוונות מסמנות תאריכים קריטיים להפקדה ולמעקב אחר שיקים עתידיים.
• לבחון חלופות – בעסקאות חד פעמיות או מול גורמים לא מוכרים, העברה בנקאית מיידית הרבה יותר בטוחה וגם מונעת את הצורך להתמודד עם סוגיות משפטיות של התיישנות.

פקודת השטרות קובעת למעשה תקופת התיישנות של שנתיים ימים לשיק אשר הוסב מתאריך פירעון השיק.

דוגמה לפסיקה משפטית – דחיית תביעת בנק דיסקונט (2008)

בתחילת שנת 2008, בבית משפט השלום בתל אביב, נדחתה תביעה אשר הוגשה על ידי בנק דיסקונט למימוש של שיק במסגרת ההוצאה לפועל. דחייה זו נבעה מכך שהבנק לא פעל במשך 8 שנים ממועד פרעון השיק בכדי לברר את זהות החייב.

באותו המקרה, עסק בית המשפט בשיק שהוסב ולכן הבנק התקשה לאתר את מלוא פרטיה של הגברת שהסבה את ההמחאה. הבנק טען כי עשה מאמצים במשך כל התקופה ורק לאחר שמונה שנים עלה בידו לאתרה ולכן ביקש להתחיל את ספירת תקופת ההתיישנות מהמועד בו הצליח לאתרה.

הנתבעת מצידה, טענה כמובן כי השיק התיישן, מאחר ומדובר בשיק מוסב לפי פקודת השטרות תקופת ההתישנות היא של שנתיים ימים ממועד פירעון השיק, וגם טענה כי מאחר ועברו יותר משבע שנים ממועד פירעונו חלה לגביו התיישנות מוחלטת.

בית המשפט החליט כי השיק אכן התיישן, הבנק לא פעל במהירות הדרושה לשם מימושו של השיק הנדון.

אין ספק, כי בכל מקרה של חוסר ודאות לגבי מועד התיישנותו של השיק והאפשרות להחל בהליכי גבייה לפיו מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בענייני ההוצאה לפועל או לפנות לחברת גבייה המתמחה בנושא.

קרדיט תמונה: freepik / fabrikasimf