אתר סנונית קבוצות דיוןחיפושאודותכתבו לנו על סדר היום - לוגו
השופט חיים כהן ז"ל  


בין נושאי האלונקה בהלווייתו של השופט חיים כהן היה עמוס ברנס. במקרה יוצא דופן זה - שבו נאשם חולק כבוד אחרון למי ששפט בעניינו ולאו דווקא לטובתו - בא לידי ביטוי ייחודו של חיים כהן:

במשפט שהסעיר את המדינה הורשע עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר. ברנס המשיך לטעון לחפותו. השופט חיים כהן ישב בהרכב השופטים שדחה את ערעורו. ואולם, לימים שוכנע כהן כי נעשה עוול לברנס ואף כתב לו מכתב התנצלות. השופט כהן הלך לכלאו ושידל את ברנס לקבל את החלטת הנשיא לקצוב את עונשו, ולהשתחרר לאחר שמונה שנים בלבד. בכך לא תמה מסכת יחסי הנאשם והשופט. חיים כהן השתדל רבות בעניינו של ברנס, ולפני כחודש זכה ברנס במשפט חוזר - הרבה בזכותו של כהן. בכתבה בעיתון העיר ת"א אמר כהן: "... העובדה שיכולתי, ואולי עוד אוכל, לעזור לך לצאת וללחום את מלחמת הצדק ממלאת אותי סיפוק רב. סופו של הצדק להיגלות וסופו של המעוות להיתקן, ומי ייתן שלא יארכו הימים וצדקך ייצא לאוויר העולם."

כזה היה השופט חיים כהן ז"ל - שופט אמיץ ואחראי, חתן פרס ישראל למשפט,לוחם למען זכויות האדם שעמד על דעותיו גם אם לא היו דעת רוב.


*



תולדות חייו
תולדות חייו של השופט בדימוס, חיים כהן, משקפים חיים ארוכים ורבי פעילות ציבורית:
בשנת 1911 נולד חיים כהן בליבק שבגרמניה למשפחה דתית. בילדותו למד בעיר הולדתו אצל סבו, הרב שלמה קרליבך. בשנים שלאחר מכן חי כהן בעיר המבורג ואף עסק בפעילות ציבורית מטעם צעירי אגודת ישראל. לאחר שלמד בגימנסיה בהמבורג, החל בלימודי פילוסופיה, פדגוגיה ושפות שמיות באוניברסיטת מינכן.
בשנת 1930 עלה כהן לישראל ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. כעבור שנתיים חזר לגרמניה לסיים את לימודי המשפטים. עם עליית הנאצים לשלטון הוא שב ארצה ופתח משרד פרטי לעריכת דין בירושלים.
בשנת 1947 נקרא על ידי המוסדות הלאומיים לשמש מזכיר המועצה המשפטית שמטרתה הייתה גם לדאוג לרציפות המשפט לקראת הקמת מדינת ישראל עם תום המנדט הבריטי.
עם הקמת המדינה התמנה כהן לתפקיד פרקליט המדינה. בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים ושר המשפטים. בשנים שבין 1950 ל-1960 מילא חיים כהן את תפקיד היועץ המשפטי למדינה. אחד הנושאים המפורסמים שבהם נדרש לטפל היה הגשת תביעת דיבה נגד מלכיאל גרינוולד באשמת הוצאת דיבה נגד ישראל קסטנר. סוגיה מפורסמת אחרת הנוגעת לו הייתה משפט אייכמן - כהן סירב לבקשת בן גוריון לעמוד בראש התביעה נגד אדולף אייכמן משום שהוא התנגד לעונש מוות.
בין השנים 1960ל-1981 הוא כיהן בבית המשפט העליון ובשנה האחרונה לכהונתו מילא את תפקיד ממלא מקום הנשיא. שנה לפני פרישתו מבית המשפט העליון השופט קיבל כהן את פרס ישראל למשפט.
בנוסף לשורה של תוארי דוקטור כבוד באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל שימש כהן פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית. הוא היה נציג ישראל בוועדת האו"ם לזכויות האדם, חבר בבית הדין הבין-לאומי לבוררות בהאג, נשיא כבוד בארגון הבין-לאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים ועוד.
בשנים האחרונות הקדיש השופט בדימוס חיים כהן את חייו לנושא זכויות האזרח. לפני שנה הוקם "מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם" מפעולותיה של עמותה זו היה סיוע משפטי 'פרו-בונו' (חינם) לנזקקים.

משנתו
חיים כהן היה בעל דעות נחרצות בתחומים שונים, את דעותיו ביטא בהזדמנויות רבות. כהן התבטא בגנות הישארות ישראל בשטחי יהודה, שומרון ועזה, וטען לנזקים המוסרים שנגרמים עקב הכיבוש.
אף על פי שגדל במשפחה דתית הגדיר את עצמו: "אפיקורס וכופר בעיקר". בנושא דת ומדינה הוקיע כהן את הניסיון לכפות בחקיקה את עקרונות ההלכה תוך עמידה על חופש הדת והפולחן. ביטא זאת כהן: "כל עוד כוחי בי, אלחם על חופש הדת מכאן ולחופש מדת מכאן. כל אחד זכאי לבחור לו את דרכו והמדינה חייבת לתת לכל אחד את האפשרות לחיות לפי ה'שולחן הערוך' שלו". גם בנושאי זכויות אדם ואזרח התבטא ופעל רבות.
כאילו חזה את העתיד, התייחס השופט כהן לפני יותר מ-20 שנה לאחת הסוגיות המרכזיות בחיינו היום: באחד מפסקי הדין שאל השופט כהן: "ומה נשתנתה לחימת המדינה מלחימת אויביה? שזו נלחמה תוך כדי שמירת החוק, ואלו נלחמים תוך כדי הפרת החוק. עוצמתה המוסרית וצדקתה העניינית של לחימת השלטונות תלויות כל כולן בשמירה על חוקי המדינה. בוויתור על עוצמתה זו ועל צדקתה זו של הלחימה משרתים השלטונות את מטרות האויב. הנשק המוסרי אינו נופל בחשיבותו מכל נשק אחר ואולי עולה עליו - ואין לך נשק מוסרי יעיל משלטון החוק. מוטב שיידע כל מי שצריך לדעת ששלטון החוק בישראל לעולם לא 'יכנע לאויביה'."

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, היטיב לסכם את פועלו ואת תחושת האבדן לאחר מותו: "כיועץ משפטי לממשלה ביצר כהן את שלטון החוק בישראל. כשופט בית המשפט העליון הוא קידם את זכויות הנאשם ואת תורת הענישה. הוא ביסס את זכויות האדם בישראל ואת מעמדו של בית המשפט העליון כמבצר זכויות האדם, והעמיק את יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית. בכתיבתו המדעית הוא פתח בפני הקורא צוהר למקורות המשפט העברי מזה ולחוכמת הפילוסופיה המערבית וחשובי הוגיה מזה...
מדינת ישראל מרכינה ראשה לאחד ויחיד בדורו, שהלך מאיתנו....חיים כהן האיש היה ואיננו עוד. אך רוחו עמנו, תמיד תהיה עמנו ותלווה אותנו: רוח של ליברליות, של סובלנות והבנה, של הבנת האדם, של זכויות האדם, של אהבת ישראל ורוח של אהבת המשפט העברי... גאון המשפט הלך לעולמו. כולנו נעשינו דלים יותר. כולנו התייתמנו."

ב-10 באפריל 2002, כ"ח בניסן תשס"ב, הלך השופט חיים כהן לעולמו. בן 91 היה במותו. יהי זכרו ברוך.



קישורים ברשת
דפי אקטואליה נוספים

הדף נכתב ע"י על סדר היום סנונית

תאריך העלאת הדף:2002-04-14
לסנונית | קבוצות דיון | חיפוש | אודות | כתבו לנו

"דף זה נבנה באמצעות "כלים שלובים
Copyright © 2001, Snunit. All Rights Reserved. (Terms of Use)    (כל הזכויות שמורות © 2001. (ראה תנאי שימוש