שורה של צעדים כלכליים ופוליטיים שגויים דרדרו את ארגנטינה ממצב שבו הייתה אחת המדינות החזקות כלכלית למדינה על סף פשיטת רגל. שנים של שלטון צבאי ושחיתויות גרמו לצבירות חובות חיצוניים עצומים. כיום, ארגנטינה חייבת שביעית מסך החובות של המדינות המתפתחות בעולם! קרן המטבע הבין לאומי נחלצה לעזרתה של ארגנטינה כבר 9 פעמים מ 1983 ועד היום. בשנות השמונים הגיעה האינפלציה לממדי ענק! היו חודשים שבהם הגיע האינפלציה לשיעור של 200% בחודש. צרכנים שילמו בעבור אותו מוצר בדיוק - בצהריים יותר מאשר בבוקר של אותו יום!
ואולם, באמצע שנות ה-90 – נחשבה ארגנטינה לנס כלכלי. ארגנטינה נחלצה מהאינפלציה הדוהרת בשורה של צעדים כלכליים ובעיקר באמצעות הצמדת הפזו (המטבע הארגנטיני) לדולר. בימים ההם הביא צעד זה ישועה לכלכלה, אך בגלל ההצמדה לדולר ויתרה ארגנטינה למעשה על יכולת הבקרה והתגובה במערכת המוניטרית שלה. אותם הצעדים שהצילו את הכלכלה בעבר, הביאו למפלתה היום.
המצב הכלכלי הקשה של המדינה הביא לנקיטת צעדי חירום בארגנטינה. האבטלה הגיעה בימים אלה לעשרים אחוזים, והירידה בהכנסה של אזרחי ארגנטינה הגיעה לחמישה עשר אחוזים! אזרחי ארגנטינה המיואשים, המאוכזבים והרעבים יצאו לרחובות. חוסר האמון בפזו הביא לכך שביום אחד בלבד משכו הארגנטינים מהבנקים סכומים בשווי 700 מיליון דולר. בתגובה לכך הקפיאה המדינה חלקית וזמנית את חשבונות הבנקים של אזרחי ארגנטינה.
והקשר הישראלי? בימים אלה, שוב נמצאים הפערים הכלכליים-חברתיים על סדר היום הציבורי בישראל. שוב אנחנו רואים תמונות של מפגינים כועסים, מובטלים מיואשים, ודוח העוני מוסר דין וחשבון על אנשים רעבים במדינה. רבים שואלים – האם אנחנו הולכים בדרכה של ארגנטינה? מומחה לכלכלה טען שאחת הסיבות המרכזיות למצבה הקשה של ארגנטינה היא הפיצול בחברה שם. כל מגזר משך לכיוון שלו. נשמע מוכר? לצערנו – כן! בימים של הכנת התקציב בישראל – כל מגזר מושך לכיוון שלו, כל מפלגה דואגת רק לציבור הבוחרים שלה. האם בדאגה לאנשי שלומנו אין אנו מחטיאים את המטרה הכללית, הלאומית?
בראיון ל- Ynet אמר פרופ' ליאו ליידרמן (לשעבר בכיר בבנק ישראל) שהלקח לישראל צריך להיות - שמירה על עקביות במדיניות המאקרו כלכלית.
בראיון נוסף באותו אתר טוען עופר שלח ש"כאן זה לא ארגנטינה". הוא מפנה אצבע מאשימה לעבר המדינה (ולעבר מחנה השמאל בפרט) על שאין סדר יום חברתי-כלכלי בישראל. במדינת ישראל ישנם פערים כמו אלה שהביאו למהומות בארגנטינה. ואולם, לדברי שלח: "ישראל לא תהיה ארגנטינה כל עוד יש לעניים את מי לשנוא יותר מהעשירים..." כל עוד מצב הביטחון מסיח את דעת הציבור מהבעיות הכלכליות - עם ישראל לא ייצא לרחובות למחות. נראה כי המסקנה מכך צריכה להיות – שפעם, כאשר השקט יחזור לשכון במעוננו – כדאי מאוד לכולנו שמצבנו החברתי-כלכלי יהיה טוב בהרבה. מדינת ישראל – העומדת בראש המדינות המפותחות בעלות הפערים החברתיים הגדולים ביותר (!) – חייבת לתת את הדעת גם לסדר היום החברתי!
ובתוך כל זה – אלפי ארגנטינים רוצים להגר אל מחוץ לגבולותיה. מדינת ישראל פותחת שוב את זרועותיה לקבל אליה את יהודי התפוצות. הקהילה היהודית בארגנטינה מונה כ-200,000 נפש, ובימים אלה מגיעים ראשוני העולים מארגנטינה לישראל. נקווה שמה שאנחנו יכולים להציע להם כאן יהיה טוב הרבה הרבה יותר!
|
