|
לחם, עבודה!
|
|
אברהם בן ה 45 קם כל בוקר בשעה עשר. בדרך כלל, הוא יוצא מביתו למרכז המסחרי - לבית הקפה של דודו. אצל דודו הוא פוגש את כל ה"חבר'ה": איציק - בן 23 שלא הצליח למצוא עבודה מאז השתחרר מהצבא, מוטי שפוטר ממפעל הטקסטיל כשהיה בן 55, ואין לו שום תקווה למצוא עוד עבודה ויורם המובטל כבר שנתיים, שאישתו פוטרה גם היא לפני שבוע. את הבוקר הם מבלים בהחלפת חוויות: איך מסבירים לילד שאין כסף לשלם לטיול, איפה אפשר לקבל הלוואות, ובעיקר הם מתלוננים על המצב.
בכפר מנדא - אחמד מובטל כבר שלוש שנים, בסח'נין - מוחמד ועלי הם רק שניים מאלפי התושבים שאינם יוצאים בבוקר לעבודה.
האבטלה אינה רק בעיה של הפריפריה במדינה. בחודשים האחרונים פוטרו גם יעל, שגיא ואדם. שלושתם עבדו בחברת היי-טק מבטיחה. עד לפני כמה חודשים הם עוד נהנו מאשליית מקצוע העתיד - מחשבים... היום הם מחוסרי עבודה.
לכל אלה ולעוד כ 260 אלף ישראלים - המצוקה הכלכלית, התסכול, הכאב והייאוש אינם כותרת בעיתון - אלא סיפור חיים.
|
|
|
שיעור האבטלה בישראל היה גדול מ 10% ברבע האחרון של שנת 2001. זהו מספר המובטלים הגבוה ביותר בישראל מאז קום המדינה. בשנה האחרונה נוספו קרוב ל 43 אלף מובטלים חדשים לסטטיסטיקה העגומה של בלתי-מועסקים בישראל. מספר המובטלים במדינת ישראל היום הוא 258,600 איש. ישראל הפכה בזמן האחרון לאחת המדינות מוכות האבטלה בעולם המערבי.
מהי אבטלה? מהי ההגדרה המקצועית של אבטלה? מהו ההבדל בין 'בלתי מועסקים' ל'מובטלים'? על פי כלכלת ישראל בדגש קל של המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל נכתב: "עובדים מוגדרים כ'בלתי מועסקים' אם הם מצהירים על רצונם לעבוד אך אינם מוצאים עבודה. שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה הוא נתון המתקבל מסקרי תעסוקה, בהם נחשב לבלתי מועסק כל מי שהצהיר שהוא רוצה לעבוד, אך לא עבד אפילו שעה אחת בשבוע שבו נערך הסקר. שיעור הבלתי מועסקים במשק הוא אחד האינדיקטורים, אולי הנפוץ ביותר, לשיעור האבטלה במשק."
בעיית האבטלה היכתה בכל המדינה, אבל הבעיה חריפה הרבה יותר בשוליים - בנגב ובגליל. אלה האזורים הראשונים שבהם נסגרים מפעלים, ומכיוון שמספר אפשרויות התעסוקה באזורים המרוחקים ממרכז המדינה היה קטן ממילא - כמעט אין למפוטר תקווה למצוא מקום עבודה חלופי. חמור במיוחד המצב ביישובים במגזר הערבי. בראש רשימת מוקדי האבטלה בישראל בינואר 2001 הופיע כפר מנדא, יותר מעשרים אחוזים מתוך 13,000 תושביו הם מובטלים. אחרי כפר מנדא 'מככבים' דייר חנא, עין מאהל, כפר כנא ורבים נוספים. רק במקום ה 22 ברשימה מופיע יישוב יהודי - אשקלון ואחריה דימונה וירוחם.
אחת הסיבות המרכזיות למשבר הכלכלי-חברתי החמור בארץ הוא המצב הביטחוני הקשה. האינתיפדה שפרצה בספטמבר 2000 גרמה לירידה תלולה בהשקעות החוץ בכלכלה הישראלית ופגעה אנושות באחד מהענפים היציבים של הכלכלה הישראלית - התיירות. זאת בלי להביא בחשבון את ההפסד הישיר שיש למדינת ישראל בגין הלוחמה - סכום שמסתכם במיליארדים! ואולם לא רק משקיעים מחוץ לארץ הפסיקו להשקיע במדינה. במצב הביטחוני הקשה גם הישראלים מבלים פחות, מטיילים פחות ובעיקר קונים פחות. בחודשים האחרונים חלה ירידה של 20% ברכישת מכוניות ומוצרים אלקטרוניים. מובן שלא רק הסוחרים הפסידו, גם המדינה מפסידה מירידה בהכנסותיה ממסים.
וכאילו אין די בכך - הכלכלה העולמית במיתון כבר זמן ארוך. המצב הכלכלי הקשה ניכר במדינות בכל העולם, ניזכר במהומות בארגנטינה, בפיליפינים, ובאינדונזיה - כולן על רקע כלכלי-חברתי. ירידת שוק ה'נסדק' של המניות הטכנולוגיות בעולם המערבי וקריסתן של חברות היי-טק ענקיות בעולם כולו היו חלק ממיתון כלכלי גדול בעולם המערבי. מדינת ישראל, שהיא חלק מהכלכלה הגלובלית, לא יכלה לחמוק מקשיים אלה. חברות היי-טק ענקיות וביניהן 'קומברס' ו'טלרד' פיטרו אלפי עובדים.
המצב הכלכלי פגע גם בתעשייה עתירת העבודה (לעומת התעשייה עתירת הידע) כגון מפעלי הטקסטיל. בתי חרושת כמו "בגיר" מצאו שעליהם להתחרות במפעלים בעולם המעסיקים עובדים בשכר נמוך בהרבה מזה שהם משלמים לעובדים בארץ. כדי להגדיל את רווחיות המפעלים, העבירו בעלי מפעלים רבים את קווי הייצור למדינות כגון ירדן, מצרים ומדינות המזרח הרחוק - שם הוצאות הייצור נמוכות בהרבה.
מה מבשר העתיד? הרי הנבואה ניתנה לשוטים.... ובוודאי בתחום הכלכלי. בכל זאת - יש מי שרואים אור (קטנטן) בקצה המנהרה ומבשרים על סימנים להתאוששות כלשהי בכלכלה העולמית. למרות זאת, קשה להאמין שהדבר יביא לשינויים מפליגים אצלנו בתקופה הקרובה. בתחום ההיי-טק, כפי הנראה נגוזה התקווה להתעשרות קלה. בתחום התעשיות המסורתיות, אין ספק שהתהליכים העולמיים יתקיימו גם אצלנו, ובישראל יוקמו פחות ופחות מפעלים עתירי עבודה בגלל חוסר רווחיות. ולצערנו כל עוד המצב הביטחוני-מדיני ימשיך להיות קשה, לא צפוי שיהיה שיפור בהשקעות החוץ, בצריכה של הישראלים או בתיירות. עם זאת יש נקודה חיובית (אולי...): למרות מגמת הגידול במספר דורשי העבודה מתברר שחלה התמתנות בקצב הגידול הממוצע. במילים אחרות - אמנם חל גידול במספר המובטלים - אך הגידול נמוך יותר משהיה בחודשים הקודמים. האם עברנו את שיא הגידול במספר דורשי העבודה? אין לדעת. אפשר רק לקוות שהמצב ישתפר.
ונקודה אחרונה למחשבה. לפני כמה ערבים שודרה בחדשות הטלוויזיה הפגנה של מחוסרי עבודה בצפון. דקות ספורות אחר כך התבשרנו על ייבוא נוסף של עובדים זרים לעבודה חקלאית בארץ. האם כדאי להמשיך להביא עובדים מחו"ל כאשר מאות אלפים בישראל מחפשים עבודה? לכאורה אין בכך היגיון! החקלאים יאמרו שהישראלים לא יודעים או לא רוצים לעבוד... מה דעתכם על כך? האם יש מקום לחייב מובטל לעבוד בכל עבודה שתידרש? האם יכולים להיות עבודות שאינן ראויות לישראלים? האם מדינת ישראל יכולה להמשיך לתמוך במובטלים ובו בזמן להעצים בעיה חברתית חדשה ומדאיגה לא פחות - יצירת חברה זרה, לא ישראלית,במדינה?
|
|
קישורים ברשת
|
דפי אקטואליה נוספים
|
הדף נכתב ע"י על סדר היום סנונית
|
תאריך העלאת הדף:2003-06-03
|
|
